מה זה בעצם?
תפרחת חיתולים היא דלקת בעור שכיחה שמופיעה באזורים שמכוסים בחיתול, כמו ישבן, ירכיים פנימיות ואיברי המין. התפרחת זו עשויה להיות אדומה או גבשושית ומקורה בגירוי של העור, כמו כוויה כימית שמשנה את צבעו ומרקמו. תפרחת חיתולים קשורה לחיתולים רטובים או המוחלפים לעתים רחוקות, וגם לרגישות ולחומציות בעור. טיפול נכון בעת החלפת החיתול יכול למנוע את התפרחת חיתולים.
תפרחת חיתולים נראית לרוב כפריחה אדומה או שטחים אדומים על פני אזורי המגע עם החיתול, באזור הקפלים במפשעה וסביב החריץ בעכוז. לעיתים ניתן להבחין גם בקשקשת ופצעים, ובמקרים חמורים יותר גם בכוויות בעור ובפטרת.
תפרחת חיתולים נוצרת בעיקר בשל מגע ממושך של צואה עם העור הרגיש שבאזור החיתול.
גורמים נוספים לתפרחת הם:
חיכוך של העור בטיטול: חיתול או בגד צמודים או הדוקים מדי עלולים לגרום לשפשוף של העור ולתפרחת
תגובה אלרגית: העור של התינוק עלול לפתח תגובה אלרגית למגבונים חדשים, לטיטולים חדשים, לתכשירי טיפול מקומיים כמו משחות או קרמים, לסבון ומרכך כביסה.
מגבונים לחים: חומרים כימיים מסוימים שנמצאים בחלק מהמגבונים החד-פעמיים לתינוקות עשויים להגביר את הסיכון להופעת תפרחת חיתולים.
זיהום פטרייתי: כיסוי אזור המפשעות בטיטול יוצר חום, לחות וסדקים שדרכם עלולים להיכנס גורמים מזהמים. בדרך כלל יופיעו הזיהומים האלה גם בתוך קפלי העור וילוו בנקודות ובכתמים סביב אזור הפריחה העיקרי.
אטופיק דרמטיטיס/ אסתמה של העור: ילדים עם אסתמה של העור או סבוריאה נוטים לפתח תפרחת טיטולים.
טיפול אנטיביוטי עשוי להגביר את הסיכון לתפרחת חיתולים, משום שהוא מכחיד גם את אוכלוסיית החיידקים הידידותיים המסייעת במניעת זיהומים. נוסף על כך, טיפול אנטיביוטי מגביר את הסיכון לשלשולים, שהם, כאמור, גורם סיכון להתפתחות תפרחת חיתולים. גם תינוקות יונקים שאמם נוטלת טיפול אנטיביוטי נמצאים בסיכון לתפרחת חיתולים.
שינויים בתזונה: תזונה משתנה עשויה לשנות את תוכן הצואה והתדירות שלה כדי למנוע תפרחת חיתולים, כדאי להקפיד על הנקיון והיבשות של אזור החיתול.
שלבי המניעה שמומלץ לעשות?
החלפה תדירה של החיתול: חשוב להחליף את החיתול בתדירות ולא להשאירו רטוב או מלוכלך זמן רב על העור.
מניעה משימוש במגבונים: יש להימנע משימוש במגבונים לחים, כאמור המגבונים יכולים לגרום לגירוי העור והחמאת התפרחת.
שטיפת העכוז במים חמימים: לאחר כל החלפת טיטול יש לשטוף את עור התינוק במים חמימים ולייבש הייטב.
שימוש במשחות החתלה: שימוש במשחות החתלה המכילות אבץ יכולות לסייע בהגנה על העור ולחצוץ בין הפרשות התינוק לבין העור שלו.
שימוש בחיתולים סופגים: חיתולים סופגים ונושמים מונעים היווצרות לחות וחיכוך ממושך על העור.
לאפשר מדי פעם לאזור הישבן להיות חופשי מחיתול.
כדאי לפנות לרופא במקרים הבאים
- יש פריחה בחיתולים שלא השתפרה לאחר שבוע, גם לאחר טיפול ביתי.
- יש שלפוחיות, קרום או פצעונים
- התינוק מוטרד ולא ישן
- יש חום לא מוסבר
- הפריחה מתפשטת
- יש דימום או קילוף של העור באזור הפריחה
- יש צריבה או כאב בעת מתן שתן או צואה
טיפול הרופא במקרים של תפרחת טיטולים קשה
רופא מומחה בדרך כלל ייתן משחות וקרמים עם סטרואיד קל בשילוב משחה אנטי פטרייתי ולעיתים אף אנטיביוטיקה מקומית.
ניתן ליצור קשר איתי בכל עת להתייעצות וחוות דעת חייגו 052-2473918
